​דיני פשיטת הרגל מאפשרים לחייב ולנושיו להגיע להסדר עת מתנהלים הליכי פשיטת רגל, ואף בטרם נפתחו כאלה. הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט מחייב אל כלל הנושים, וזאת לרבות נושה שהתנגד להסדר.

חייב רשאי להציע הצעות להסדר עם נושיו בשלושה שלבים:
עוד בטרם הגשת בקשה לצו כינוס, רשאי חייב להציע הסדר לנושיו. סכום החוב בגינו רשאי חייב להציע הסדר לנושיו יהיה לא פחות מסך 34,511₪ (סכום המתעדכן מעת לעת). בד בבד עם בקשה המוגשת לבית המשפט להסדר לפי סעיף 19א' יש להגיש דו"ח נכסים והתחייבויות. בנוסף, יש לפרט ההסדר ומקורותיו ולהציג ביטחונות לקיומו. לרוב, הליך לפי סעיף 19א' הינו קצר יחסית בזמן (חודשים ספורים), אשר במסגרתו רשאי בית המשפט ליתן צו לעיכוב-הליכים כנגד החייב.

 

תנאי לאישור הסדר הוא שהחובות המובטחים והחובות בדין קדימה ייפרעו במלואם, וכמו כן יש להשיג תמיכה של רוב הנושים (51%), ורוב שלושה רבעים (75%) מהנשייה. בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שישולמו לפחות 30% מכל חוב לא מובטח. בית המשפט רשאי להתנות את אישור ההצעה במתן ערובות לביצועה.

הסדר נושים לאחר מתן צו כינוס ולאחר הכרזת פשיטת רגל:

חייב רשאי להציע לנושיו הסדר פשרה אף לאחר מתן צו כינוס או לאחר הכרזת פשיטת רגל. את ההצעה יש להגיש לכונס הרשמי או לנאמן ולפרט את תוכנה ופרטי הערובות המוצעות. הכונס הרשמי ישלח לנושים העתק מההצעה בצרוף תסקירו עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים בעניינה במשרדיו.

 

הצעה שזכתה לתמיכה של רוב הנושים (51%), ורוב שלושה רבעים (75%) מהנשייה, של התובעים המצביעים והנוכחים תיחשב כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה.

פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר תביעה המגיע להם מהחייב.

ככלל יש להציע פרעון החובות בהתאם לסדרי הנשייה. היינו שהחובות בדין קדימה ישולמו במלואם בטרם ייפרעו החובות הרגילים.

 

יחד עם זאת, הוראות הסדר הנושים יכולות לשנות את סדרי הקדימה שבדין, בתנאי שנתקבל בכל אחת מאסיפות הנושים בהתאם לסוגי הנשייה. כך, למשל, אפשר שהנושים הבלתי מובטחים יקבלו דיבידנד מסויים אף שהנושים בדין קדימה לא יקבלו מלוא חובם. בהסכמת הנושים, ניתן אף לסטות מעקרון השוויון בין הנושים, באופן שחלק מחברי הקבוצה יקבלו דיבידנד גבוה ביחס לחברי קבוצה אחרים.

 

באישור נושי החייב את הצעת ההסדר אין די. קיימת נחיצות אף באישור בית המשפט, על מנת שיחייב את החייב והנושים באופן סטאטוטורי.

 

לבית המשפט מוקנה שיקול דעת האם לאשר ההצעה אם לאו. בית המשפט יסרב לאשר ההסדר אם האמור בו אינו סביר א שאינו מועיל לציבור הנושים בכללותו (ראה סעיף 35ו לפקודת פשיטת הרגל). יש לזכור כי סידור ענייני החייב המצוי בהליכי פש"ר מושפעים אף מדרישות המוסר המסחרי ונתון לשיקולים כלל-ציבוריים של הצורך בסילוק חובות.

 

על החייב להראות כי בהצעת ההסדר קיים יתרון המיטיב עם הנושים מעבר למה שניתן לקבל במסגרת הליכי הפש"ר. העובדה ההסדר זכה לאישור מרבית הנושים הינו שיקול חשוב ביותר, ועל פי רוב בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתם של הנושים.

​​

​​