top of page
איחוד תיקים
ההליך בוטל אין יותר איחוד תיקים איחוד תיקים בהוצאה לפועל מהווה דרך משפטית מוכרת להסדרת מרוכזת של חובות בהוצאה לפועל. במסגרת איחוד תיקים נפתח תיק איחוד שבמסגרתו מנוהל איחוד התיקים כשלטובת תיק זה משלם החייב תשלום החודשי קבוע . הסכומים המשולמים לתיק האיחוד מחולקים לזוכים תיקי ההוצאה לפועל הכלולים באיחוד התיקים. חייב הנכנס למתווה של איחוד תיקים משלם למעשה תשלום חודשי אחד לתיק אחד ובכך הוא מסדיר את כלל חובותיו הכלולים באיחוד התיקים באופן מרוכז וזאת מבלי להידרש לעמוד בדרישות השונות במסגרת תיקי ההוצאה לפועל הפרטניים שנפתחו נגדו.במסגרת מאמר זה יסקר הליך איחוד התיקים על שלביו השונים, משמעויותיו בעבור החייב, יתרונותיו וחסרונותיו בהשוואה למסלול פשיטת רגל.
-
מה ההבדל בין פירוק חברה בע"מ ופירוק שותפות?"בשל ההבדלים הקיימים בין התאגדות חברה בע"מ לבין שותפות, גם הליכי הפירוק שונים מעט בשתי צורות ההתאגדות הללו. התאגדות כחברה בע"מ כוללת את רישום החברה במרשמי רשם החברות, כאשר החברה מקבלת מעמד של ישות משפטית העומדת בפני עצמה ונפרדת מבעלי החברה. כלומר, אם לדוגמה החברה צוברת חובות, בעלי המניות לא יחויבו באופן אישי בחובותיה, וכדי לחייב אותם יש לבצע הליך הרמת מסך. לעומת זאת, כאשר שותפים מחליטים להקים שותפות, הליך הקמתה פשוט יותר מבחינה פרוצדורלית ובירוקרטית, אולם מצד שני צורת ההתאגדות כשותפות אינה מעניקה לבעלי השותפות את ההגנה המשפטית הניתנת לבעלי חברה באמצעות מסך ההתאגדות, כך שהשותפים בהחלט יכולים להיות מחויבים באופן אישי בחובות שנצברו בשותפות. מבחינת הליכי הפירוק, הליך פירוק חברה סבוך יותר, ארוך יותר, יקר יותר ומורכב יותר באופן משמעותי מהליך של פירוק שותפות. אך עם זאת, מאחר שאין הפרדה בשותפות בין רכוש השותפות לרכושם האישי של השותפים בה, חובותיה של השותפות הם למעשה חובות השותפים.
-
מעמד הנושיםיש לציין כי במציאות הנוכחית בפירוק שותפויות, מתקיימות בעיות משמעותיות, המאפשרות לשותפים התחמקות מחובות ויצירת מניפולציה בהליכי הפירוק ביתר קלות. גם האפשרות לבקש לפי הפקודה פירוק רק בידי שותף והבעייתיות הנוצרת לנושים במרדף אחרי השותפים במקום ניהול הליך ראשי ומסודר במסגרת הפירוק ועל ידי המפרק, כמו גם היווצרות העדפת ואפליית נושים בשל היעדר עיכוב הליכים וקיומו של מירוץ זמן ותביעות, מהווים כשלים מרכזיים עליהם יש לתת את הדעת. בעיה נוספת, כפי שהוזכר, היא כי לכאורה לנושים אין את הזכות לפי הוראות סעיף 45 לפקודת השותפויות לבקש את פירוק השותפות כשהיא מתנהלת בהפסד או כשישנן סיבות מוצדקות אחרות לבקשה כזו. גם עניין זה טעון התייחסות וטיפול וראוי לשאול מדוע לא תהיה לכל אדם העלול להיפגע מהמשך קיומה של השותפות הזכות לבקש את פירוקה ומדוע לא יהיה מסלול דיוני אחד לטיפול בשותפות הלוקה בעסקיה.
-
המלצה לפעולהמומלץ לבטל את סדר החלוקה במסגרת סעיף 51 לפקודת השותפויות, בהיותו נוגד את הסדר הנוהג על פי דיני פירוק החברות ופשיטת הרגל, או לכל הפחות התאמת הסעיף כך שלא ייווצרו סתירות בין דינים שונים, אשר יסרבלו את פירוק השותפות עוד יותר ויגרמו לחוסר ודאות רב יותר בהליך פירוקה. פעולה זו גם תסייע לתקן עוולות אפשריים כלפי נושים מסוגים שונים. מומלץ להעביר את הליכי פירוק השותפות ולפחות את פירוק השותפות חדלת הפרעון להליך דיוני של פש"ר על כל דרישותיו ומרכיביו. זאת לשם האחדה של הסיטואציות, הדמויות המעורבות והדין הנוהג בפירוקים אלו. לבסוף, מומלץ על מעורבות מוגברת של הכנ"ר בהליכי פירוק שותפויות המתנהלות בהפסד והגברת הפיקוח המוסדי על הליכי פירוק אלו. הדבר יביא לדעתי לפתרון מספר מהבעיות כפי שהוצגו לעיל וישמש לייעול תהליך והליך הפירוק כולו.
מאמרי המשרד
bottom of page