דודי לוי משרד עורכי דין

הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שנועד בעיקרו להגשים שתי מטרות,מטרה האחת היא לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר. המטרה השנייה היא לאפשר לחייב חדל פירעון שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.

הליך פשיטת הרגל כפי שהתנהל טרם הרפורמה נמנע מלהגשים את התכליות האמורות ופעמים רבות בשורת ההפטר, ליבתו של הליך פשיטת הרגל ועיקר ייעודו, לא התגשמה כראוי. ההליך טרם הרפורמה היה ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות, אשר רבות מהן טכניות בעיקרן. כך למשל, נכסי החייב מומשו בשלבים הראשונים ואילו התמשכות ההליך בדרך של גביית תשלומים חודשיים לאורך זמן הניבה פירעון נוסף בסכומים זניחים. זאת ועוד, הימשכות ההליך דחתה את מועד בדיקת תביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לנושים והביאה לאבדן עניין מצד הנושים בהליך והשיתה על המערכת הציבורית עלויות ניכרות אשר תועלתן מוטלת בספק. בנוסף, ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים עובר לרפורמה דחקה, לא פעם, את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם למצב של ייאוש ואדישות כך שנוצרה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם.

לנוכח זאת, במטרה להביא להגשמת תכליות הליך פשיטת הרגל במסגרת החקיקה הקיימת, עדכן הכונס הרשמי ביום 1 בספטמבר 2013 את גישתו באשר לניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב וקבע מתווה מעודכן ומובנה לניהול מערכתי, יעיל, מידתי וצודק של ההליך. זאת, תוך ביצוע האיזון הנדרש בין אינטרס החייב תם הלב בשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם ולהגנה על זכות הקניין.

בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן: * ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות.

* בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.

קיימות בחוק עילות שונות לפירוק חברה, כדוגמת פירוק מן הצדק ומן היושר המותירים מרווח גדול לשיקול דעת בית המשפט, עילה של פירוק עקב חדלות פירעון בו החברה אינה מצליחה להחזיר את חובותיה, וכן ישנה אפשרות גם לפירוק מרצון חופשי של החברה ע"י הסכמה של בעלי מניותיה. העילות שונות זו מזו במטרתם ובהליך המשפטי לשם מימושם.

פירוק מרצון ופירוק בידי בית המשפט:

חברה יכולה להתפרק באופן רצוני, במידה שהחברה יכולה לפרוע את חובותיה לנושים החוק מאפשר ליזום את הפירוק ללא התערבות של בית המשפט. כדי להתחיל בהליך זה יש לקבל החלטה של האסיפה הכללית שלאחריה ימונה מפרק שאינו תחת פיקוח בית המשפט.

עם זאת, ניתן להתפרק מרצון גם כאשר אין יכולת פירעון, ואז ניהול הפירוק מבוצע בשליטה יתירה של הנושים עצמם אשר ממנים בין השאר את המפרק ואת וועדת הביקורת. לעומת זאת, פירוק בידי בית המשפט יבוצע רק לאחר הוכחת אחת מן העילות המנויות בחוק, ולאחריה תוגש בקשת הפירוק.

לאחר אי התנגדויות או דחייתם, תפורסם הבקשה ותידון בפני בית המשפט שיוכל לדחותה או לקבלה. במידה ונתקבלה, ימונה מפרק קבוע אשר ינהל מעתה את נכסי החברה עד לחיסולה המוחלט מבחינה עסקית. כשבית המשפט יוציא צו סופי בעניין- תחוסל החברה סופית.

קיימות בחוק עילות שונות לפירוק חברה, כדוגמת פירוק מן הצדק ומן היושר המותירים מרווח גדול לשיקול דעת בית המשפט, עילה של פירוק עקב חדלות פירעון בו החברה אינה מצליחה להחזיר את חובותיה, וכן ישנה אפשרות גם לפירוק מרצון חופשי של החברה ע"י הסכמה של בעלי מניותיה. העילות שונות זו מזו במטרתם ובהליך המשפטי לשם מימושם.

פירוק מרצון ופירוק בידי בית המשפט:

חברה יכולה להתפרק באופן רצוני, במידה שהחברה יכולה לפרוע את חובותיה לנושים החוק מאפשר ליזום את הפירוק ללא התערבות של בית המשפט. כדי להתחיל בהליך זה יש לקבל החלטה של האסיפה הכללית שלאחריה ימונה מפרק שאינו תחת פיקוח בית המשפט.

עם זאת, ניתן להתפרק מרצון גם כאשר אין יכולת פירעון, ואז ניהול הפירוק מבוצע בשליטה יתירה של הנושים עצמם אשר ממנים בין השאר את המפרק ואת וועדת הביקורת. לעומת זאת, פירוק בידי בית המשפט יבוצע רק לאחר הוכחת אחת מן העילות המנויות בחוק, ולאחריה תוגש בקשת הפירוק.

לאחר אי התנגדויות או דחייתם, תפורסם הבקשה ותידון בפני בית המשפט שיוכל לדחותה או לקבלה. במידה ונתקבלה, ימונה מפרק קבוע אשר ינהל מעתה את נכסי החברה עד לחיסולה המוחלט מבחינה עסקית. כשבית המשפט יוציא צו סופי בעניין- תחוסל החברה סופית.

נקלעתם למצב שאינכם יכולים לשלם יותר את חובותיכם? הן כאדם פרטי והן כעסק הנקלע לקשיים כלכליים יתכן ואתם נמצאים בפתחה של פשיטת רגל. קיימות אפשרויות לחלוקת החוב לתשלומים או לקביעה של הסדר עם הנושים שלכם שכדאי להכיר. במאמר זה נדבר בהרחבה על תהליך פשיטת הרגל ונכיר כמה מהמושגים החשובים שתפגשו בדרך ליציאה מה"בור" הכלכלי. עד לתקופה האחרונה בה החלה רפורמת פושטי הרגל, המדינה הטילה קנסות כבדים על חייבים על מנת להעניש ולהרתיע אחרים מכניסה לחובות שאינם יכולים לשלמם. ביוזמת שרת המשפטים דאז איילת שקד החלה רפורמה החל מאמצע ספטמבר שתשנה את הדרך בה מטופלים תיקי הוצאה לפועל. שינוי המתבצע במסגרת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ששמו מעיד עליו שנועד לסייע לחייב לשקם את מצבו הפיננסי ולצאת מהחוב.

ההליך הישן של פשיטת רגל

על מנת לפטור חייב מחוב על פי ההליך הישן, תיקי ההוצאה לפועל היו מגיעים לפתחם של בתי המשפט המחוזיים. סחבת ארוכה ועלות גבוהה של מערכת משפט עם בירוקרטיה איטית הפכו את חייהם הן של החייבים והן של הנושים לקשים יותר. עבור החייבים מחיקת חובות בהוצאה לפועל קלה יותר מאשר מחיקת החובות תחת כתלי בית המשפט. למרבה המזל ההליך השתנה וכעת יש אפשרות לבצע מחיקת חובות בהליך מזורז.

ההליך החדש של פשיטת רגל

לאחר בחינה מדוקדקת של השפעת החובות בהוצאה לפועל על אנשים רבים החלה רפורמה בבתי המשפט בכל הנוגע לטיפול בחדלות פירעון ופשיטות רגל. אחד מהשינויים הבולטים ברפורמה החדשה הוא שגם רשמי הוצאה לפועל יכולים להעניק "הפטר חובות"עליו נרחיב בהמשך. עד כה פעולה זו שהייתה נתונה לסמכות שופטי בית המשפט המחוזי דרשה הליך משפטי יקר וארוך וכעת ניתן יהיה לקבל את ההפטר בקלות רבה יותר. ההנחה העומדת בבסיס שינוי זה היא העובדה כי אותם חייב נמצאים במילא בהליך בהוצאה לפועל מול הרשם ואין טעם לבזבז את זמנם של שופטי בית משפט השלום על חובות בסכומים קטנים יחסית.

לא נותנים לחייבים לנצל את המערכת

כיצד מנסה המדינה למנוע ניצול של החוק החדש לרעה, כאשר בעלי עסקים יכנסו במכוון לחוב כבד תוך העלמת כספי העסק וכניסה לחובות. איך לקוחות של חברה שהזמינה רהיטים למטבח יכולים לדעת כי במידה והעסק קורס ולא קבלו את המוצר יקבלו את כספם? בנוסף ספקים של אותה החברה המוכר את לוחות העץ שנועדו להפוך למטבח ידעו כי בעל העסק עומד לשלם להם את הסכומים שהוא חייב להם? גם לכך נתן המחוקק פתרון.

במסגרת ההליך החדש נעשה גם ניסיון להבדיל בין שתי קבוצות חייבים: אנשים שנקלעו למצב כלכלי קשה עקב התנהלות פיננסית לא נכונה ו"רמאים" – אנשים המנסים לנצל את המערכת על מנת לקבל שירותים או כספים מבלי לשלם עליהם ולאחר מכן להכריז על עצמם כפושטי רגל. כחלק מהרפורמה, בעלי חובות גדולים, יגיעו בכל זאת לבתי המשפט אך יעמדו בפני שופטי בית משפט השלום שיוכשרו במיוחד לטיפול בחדלות פירעון. חייבים אלה, שבית המשפט מזהה שלא פעלו בתום לב, ישלמו את כל הסכום, בתוספת ריביות כבדות לנושים הקטנים כמו הספקים והלקוחות ולא יקבלו הפטר עד שכל הסכום שולם.

מהי חדלות פרעון?

על פי החוק המעודכן חדלות פרעון מוגדרת כ"מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".התוספת החדשה להגדרת חדלות הפרעון ממוקדת בהתחייבויות העתידיות של החייב לצד הנכסים הקיימים בפועל. לדוגמה, חייב שיש בידו דירה השווה מיליון וחצי שקלים שקנה במזומן, יזכה להסדר חוב שונה מחייב שיש בידו דירה השווה מיליון וחצי שקלים - אך גם חייב משכנתא לדירת ילדיו בשווי של מיליון שקלים. ההתחייבויות העתידיות לתשלום המשכנתא של החייב השני ישפיעו על יכולת החזר החובות שונות גם אם שניהם משתכרים משכורת זהה.

שינוי מהותי בסדר תשלום החובות לנושים

כאשר אדם (בדרך כלל בעל עסק) מגיע להסדר חוב עם מספר נושים במרבית המקרים יהיו נושים "קטנים" כמו ספקים של עסקים בינוניים שלא קיבלו את כספם או לקוחות שלא קיבלו מוצרים עבורם שילמו לפני שהעסק קרס כלכלית. בעלי חוב נוספים יכולים להיות הבנקים ואפילו המדינה בחובות לרשויות המס או לביטוח הלאומי. בעבר, הנושה שהיה מקבל את כספו בסדר עדיפויות ראשון היה המדינה ולאחר מכן הבנקים. החובות שולמו בתוספת ריביות גבוהות. אחרונים בסדר העדיפויות היו הנושים הקטנים – הספקים והלקוחות של בעל העסק. כיום, החוק החדש, מגן על זכויותיהם של הנושים הקטנים ומאפשר להם לקבל קדימות בקבלת הסכומים המתקבלים מהחייב לאחר מימוש נכסים. הבנקים, שהיו הבאים בתור לקבל את החובות לאחר המדינה הסכימו שרבע מהחוב יהיה חוב לא מובטח – אם לא נשארו כספים לאחר שהנושים הקטנים שולמו הם יוותרו על חלק מהחוב.

סדר גביית החוב לפי החוק הישן:

· המדינה

· הבנקים

· הנושים הקטנים

סדר גביית החוב לפי החוק החדש:

· החוב לבנקים (75% מהסכום)

· החוב לנושים הקטנים

· המדינה

· 25% מהחובות שנותרו לבנקים

נוסף על כך החוק החדש מאפשר לנושים הקטנים להוסיף ריביות בסדר גודל זהה לזה שגובים הבנקים על הכספים שלא שולמו בזמן. אך מה ניתן לעשות אם לחייב לא קים רכוש שניתן לממש? במקרה זה יתכן ויקבל "הפטר חובות". נרחיב על כך מעט.

מהו הפטר חובות?

"צו הפטר" מאפשר לחייב להפרע מחובותיו לנושא אם לא ניתן לממש רכוש על מנת לסגור חוב זה במסגרת תהליך של הוצאה לפועל. חובות אלה אינם כוללים קנסות, דמי מזונות או חוב שנוצר במרמה מתוך ניסיון לקבל הלוואה מבלי להחזירה או לקבל שירותים לשלם עבורם.

שיקום כלכלי לחייבים

במסגרת החוק החדש, הנוקט בגישה שיקומית, במשך ארבע שנים החייבים יאלצו לשלם חלק מחובותיהם לנושים על פי יכולותיהם הכלכליות. בזמן הזה, לפי ראיית המחוקק, החייבים ילמדו התנהלות כלכלית נכונה ותכנון תקציבי. חלק ניכר מהחייבים יוכל אחרי ארבע שנים ששילם את חובותיו לחזור לחיים רגילים ללא עיקולים וסנקציות כלכליות ולקבל הפטר משארית החוב. חייבים חלשים, שאינם משתכרים סכום גבוה עשויים לקבל סעד נוסף מבית המשפט בדמות תשלום של החוב במשך שנה חדשה ולאחר מכן יקבלו הפטר מהחוב כולו. כך, בניגוד למצב שהיה בעבר, חובות שהיו עוצרים את היכולת של אדם או עסק להשתקם כלכלית בשל ריביות גבוהות שהצטברו ישולמו באופן חלקי ויאפשרו לכל אדם להשתקם. נציין, במאמר מוסגר, כי אם בית המשפט מתרשם כי הכניסה לחוב התבצעה במכוון תאלצו לשלם לאורך זמן את החוב בתוספת ריבית בדומה לתהליך איחוד תיקים. הנכסים שניתן להנזיל על מנת לכסות את החוב ימומשו על ידי הכונס הרשמי ותהליך היציאה מהחוב יתעכב בשנים רבות. לא נעים. לאור השינויים הללו קיימת חשיבות גבוהה יותר בשימוש בשירותי עו"ד פשיטת רגל המציג בשמכם בצורה נכונה את התהליך שגרם לכם להיכנס לחוב ומאפשר לכם לצאת ממנו.

מי שומר על תקינות תהליך גביית החובות?

על מנת לוודא כי אכן רב הנכסים הנצאים בידי החייב ימומשו כונס הנכסים הרשמי הוגדר כגוף האחראי על שמירת התקינות והיעילות של ההליכים לפי החוק החדש. בניגוד לשנים קודמות בהן לכונס הרשמי לא הייתה סמכות ממשית להפעיל את סמכויותיו ולבצע פעולות אכיפה (כמו מניעת הברחת נכסים), היום ניסיון להימנע מתשלום חוב יחשבו כעבירה פלילית. כך המדינה מעניקה אפשרויות הרתעה מתקדמות יותר לגוף האמון על מימוש הנכסים, לצד הגנה על בעלי עסקים ואנשים פרטיים שנקלעו לחוב בתחום לב.

תחילת תהליך יציאה מהחוב

עסק או אדם פרטי הנקלעים לחוב מתחילים תהליך ארוך לסילוק חוב זה המתחיל בפתיחה של תיקי הוצאה לפועל כנגד החייב. אם החייב אינו יכול לשלם את החובות בתוך זמן קצר, החוב תופח לממדים עצומים בשל הריבית הכבדה של ההוצאה לפועל. לכן, במידת האפשר, באמצעות סיוע של עו"ד שיקום כלכלי החוב מחולק לתשלומים ומתבצע איחוד תיקים.

אילו סנקציות מבוצעות כנגד החייב?

עד לתקופה בה מוסדר החוב, נמצאות בידי הנושה אפשרויות רבות לפגוע באורח חייו של החייב עד לתשלום החוב. חלק מהסנקציות נועדו למנוע את התחמקותו משתלום החוב כמו צו עיכוב יציאה מהארץ או הגבלת חשבון הבנק. סנקציות אחרות נועדו לוודא כי החוב ישולם, ביניהן ניתן למנות: עיקול על משכורתו של החייב, עיקול על ביתו, עיקול על הפנסיה או עיקול על נכסים נוספים כמו: רכבים, משרדים וכד'.

לכן, אם אתם נמצאים היום במצב של חוב ומעוניינים להשיג ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ וכן הסרת עיקולים והגבלות על חשבונותיכם ורכושכם חשוב להתחיל בתהליך מסודר של איחוד תיקים לחלוקת החוב לתשלומים או פשיטת רגל אדם פרטי המסייעת להשיג בחזרה את השקט הנפשי ולבנות מחדש את עתידכם הפיננסי.

שיקום כלכלי מלא לחייבים

אילו שירותים מבוצעים על ידי עורכי דין פשיטת רגל? כאשר אתם מתחילים לעבוד עם עו"ד המסייע לכם לצאת מהחוב ולהיות מוגדרים בסטטוס של חייב מוגבל אמצעים - תוכלו להסתייע באחד מהשירותים הבאים:

- מחיקת חובות

- הסדרים מול רשויות

- איחוד תיקים

- הסדר נושים

- הסדר בנקים

- פשיטת רגל

- פירוק חברה

- הוצאה לפועל

- שיקום כלכלי

- ביטול הגבלות ועיקולים

- ביטול צו עיקוב יציאה מהארץ

האם אתם יכולים לסגור את החובות מול הנושים בעצמכם?

בעבר, רבים חשבו כי ניתן "להעלם" ולא לשלם את החוב או לנסות לצמצם את סכום החוב במשא ומתן ישיר מול הנושים. חשוב להבין כי כל תהליך מחיקת חובות כולל גם היבטים רגשיים לצד ההיבטים הכלכליים. במיוחד כאשר מדובר בחוב לאדם פרטי. כאשר אתם מעוניינים לבקש מהנושה לצמצם את החוב הוא יקח בחשבון את הזמן שבו לא גבה את החוב ואת מערכת היחסים עמכם. לעתים, דווקא עו"ד מחיקת חובות יוכל להגיע להסדר טוב יותר מעצם העובדה כי הוא מוגדר כצד שלישי אובייקטיבי שאינו מעורה בפרטי העסקה ביניכם.

יתרון נוסף שיש לעבודה עם עו"ד איחוד תיקים או עו"ד הסדר חובות הוא ההכרות הנרחבת שלו עם עורכי הדין של המוסדות הפיננסיים השונים. אם אתם חייבים לבנקים, חברות כרטיסי אשראי או אפילו חברות תקשורת, הן יהיו מיוצגות על ידי עו"ד אחד קבוע. עו"ד זה מגיע עם בעלי החוב עצמם להסדרים שונים מההסדרים עמם הוא מגיע בהתנהלות מול עורכי הדין המייצגים את החייבים. הניסיון הרב שיש למשרד עו"ד הוצאה לפועל בהתנהלות מול כל אחד מהגופים יסייע לכם הן בתהליך איחוד התיקים והן בתהליך של הפטר מהחובות.

מחיקת חובות בהליך החדש

לסיכום, מחיקת חובות בהליך החדש עומדת לסייע למשפחות רבות להפרד מהחוב. כיום, בזכות החלתו של הליך חדש ומזורז יותר על מנת "למחוק" את חובותיכם ולהתחיל את התנהלותכם הכלכלית מחדש ללא כל סנקציות, גם אתם יכולים לצאת מהחוב. תהליך זה מאפשר מחיקת חובות, התחלת הסדר נושים וכן התחלה של התנהלות כלכלית נכונה יותר בה חלק מהחוב ישולם באמצעות מימוש נכסים וחלקו יקבל הפטר.

לקבלת מידע נוסף וייעוץ בתחום ניתן לפנות לשירותיו של דודי לוי עו"ד פשיטת רגל מתמחה בייצוג חייבים בתיקי הוצאה לפועל ובהתחלת תהליך פשיטת רגל לחברות ולאנשים פרטיים.

יש לציין כי ההיקף של הקפאת ההליכים נתונה לסמכות בית המשפט . ולכן במקרים מסוימים ניתן להרחיב את היקף עיכוב ההליכים ולהחיל אותו גם על הליכי גבייה של צדדים נוספים של החברה, למרות שצדדים אלו לא סובלים מחדלות פירעון. ועל כן, בית המשפט העוסק בפירוק הינו עצמאי מבחינת שיקול הדעת בהגדרת ההיקף והרחבתו במידת הצורך.

במקרה של פירוק חברה בו אנו עוסקים, הקפאת ההליכים תימשך עד לתום הליכי הפירוק, ולכן הנושים של החברה לא יוכלו עוד לתבוע את החברה אלא במסגרת הכללית המוסדרת. יש לציין כי במקרים של הבראת חברה תחולת הצו משתנה.

מסלול ההפטר הוא הליך במערכת ההוצאה לפועל שבסופו מחליט רשם ההוצאה לפועל – הגורם השיפוטי בהוצאה לפועל, באם לתת לחייב, שעמד בתנאי החוק, הפטר מלא מחובותיו. המסלול מתחיל בהגשת בקשת הפטר על ידי החייב ללשכת הפטר במערכת ההוצאה לפועל. התנאים להגשת הבקשה ע"פ החוקחייב מוגבל באמצעים מעל 4 שנים ברצף: החייב, המבקש בקשה להפטר, הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כ"חייב מוגבל באמצעים", והיה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות.סכום החובות בהוצאה לפועל הינו עד 800,000 ₪: בעת הגשת הבקשה לא עלה סך חובותיו של החייב על סכום של 800,000 ₪ (כולל חובות שאינם ברי הפטר- משכנתא, מזונות, קנס מנהלי או פלילי) נציין, כי בעת בחינת הבקשה, יבחן רשם ההוצאה לפועל את היקף החובות בהוצאה לפועל ואת החובות שאינם בהוצאה לפועל. במידה וגובה החוב הכולל יעלה על 800,000 ₪ אז משמעות הדבר שלא ניתן לקבל הפטר.תשלום סדיר של צו החיוב בתשלומים ב 3 שנים האחרונות: החייב עמד בצו תשלומים שניתן לו על ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר.אין הליך פעיל של פשיטת רגל: לא מתנהל לגבי החייב הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, ולא הוגשה בקשה כזו אשר נמצאת תלויה ועומדת ולא קיים הליך שהסתיים במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש. הוראת השעה אינה חלה על חייבים שנפטרו. הבהרה: גם אם הנך עומד/ת בקריטריונים להגשת הבקשה, קבלת הפטר נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל.to app settings and press "Manage Questions" button.

לצורך הגדרת החסרונות של מסלול איחוד תיקים יש להשוות את הסדרת חובות בשיטה זו להסדרת חובות במסלול של הליך פשיטת רגל. שלא כמו במסגרת הליך פשיטת רגל המהווה כלי להסדרת מרוכזת של רוב סוגי החובות במסגרת איחוד תיקים הליך הסדרת החובות מתייחס אך ורק לתיקי הוצאה לפועל שאינם תיקי מזונות , תיקים שאינם תיקים כספיים ותיקי הוצאה לפועל שהועברו לבירור משפטי על פי סעיף 81א(ג). במילים פשוטות איחוד תיקים כולל תיקי הוצאה לפועל מסוגים מסוימים בלבד ואינו כולל חובות אחרים שאינם נגבים במסגרת ההוצאה לפועל כמו קנסות וחובות מס.

מסלול ההפטר הוא הליך במערכת ההוצאה לפועל שבסופו מחליט רשם ההוצאה לפועל – הגורם השיפוטי בהוצאה לפועל, באם לתת לחייב, שעמד בתנאי החוק, הפטר מלא מחובותיו. המסלול מתחיל בהגשת בקשת הפטר על ידי החייב ללשכת הפטר במערכת ההוצאה לפועל. התנאים להגשת הבקשה ע"פ החוקחייב מוגבל באמצעים מעל 4 שנים ברצף: החייב, המבקש בקשה להפטר, הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כ"חייב מוגבל באמצעים", והיה חייב מוגבל באמצעים בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות.סכום החובות בהוצאה לפועל הינו עד 800,000 ₪: בעת הגשת הבקשה לא עלה סך חובותיו של החייב על סכום של 800,000 ₪ (כולל חובות שאינם ברי הפטר- משכנתא, מזונות, קנס מנהלי או פלילי) נציין, כי בעת בחינת הבקשה, יבחן רשם ההוצאה לפועל את היקף החובות בהוצאה לפועל ואת החובות שאינם בהוצאה לפועל. במידה וגובה החוב הכולל יעלה על 800,000 ₪ אז משמעות הדבר שלא ניתן לקבל הפטר.תשלום סדיר של צו החיוב בתשלומים ב 3 שנים האחרונות: החייב עמד בצו תשלומים שניתן לו על ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר.אין הליך פעיל של פשיטת רגל: לא מתנהל לגבי החייב הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי, ולא הוגשה בקשה כזו אשר נמצאת תלויה ועומדת ולא קיים הליך שהסתיים במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש. הוראת השעה אינה חלה על חייבים שנפטרו. הבהרה: גם אם הנך עומד/ת בקריטריונים להגשת הבקשה, קבלת הפטר נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט , וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.

* בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל.

* בנסיבות מתאימות גם ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.

* במסגרת הרפורמה יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר.

* לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחו באופן משמעותי.

התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל. דרך זו של תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל. יישום הרפורמה בניהול הליך פשיטת הרגל יפתח בפני החייב אופק חיובי ויאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני. כמו כן, תתאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים בתוך פרק זמן סביר, ייחסכו עלויות מיותרות המושתות על המערכת הציבורית והצדדים שתועלתן מוטלת בספק ועיקר המשאבים הציבוריים המוגבלים יופנו לטיפול בתיקים מהותיים ובנקיטת הליכים כנגד חייבים חסרי תום לב.

הליך זה מיועד לחברות יחיד בלבד, שבהם בעל המניות היחיד הוא גם הדירקטור היחיד בחברה. הליך זה מומלץ בדרך כלל לחברות שיש בהם מעט מאוד נכסים או התחייבויות, ואפשר לבצע מימוש של הנכסים וסילוקם עד חצי שנה.

בהליך פירוק מרצון במסלול הרגיל מדובר על חברות שמסוגלות לשלם את כל החובות בתוך שנה לאחר תחילת הפירוק. חשוב לציין כי חברות שנמצאות בהליך של פירוק מרצון יכולות לבקש פטור מאגרה בהתאם לתקנות החברות (אגרות

לאורך כל הליך הפירוק רשאים המפרק, הכונס הרשמי, נושים וגורמים מעוניינים אחרים לפנות לבית המשפט בבקשות שונות, כגון בקשה למתן הוראות (מצד המפרק), ערעור על החלטת המפרק (מצד נושים) או פניה מצד נושה או בעל מניות בדרישה שבית המשפט יפעיל את כוחו לפקח על המפרק בכל עניין שבו הוא מפעיל את סמכותו. כאשר המפרק סבור, כי חוב של גורם מסוים לטובת החברה אינו שנוי במחלוקת, או שיש לו תביעה או טענה אחרת כלפי צד שלישי, הוא יכול לבקש צו מבית המשפט, על דרך של בקשה למתן הוראות, שיכפה על אותו גורם לקיים את החיוב לחברה. לבקשה למתן הוראות יש תחולה רחבה למדי, והיא מאפשרת התמודדות עם מגוון סכסוכים, באופן המזכיר מעין ניהול תיק אזרחי בתוך תיק הפירוק הראשי.

בגמר תהליך זה, לאחר שהמפרק סבור כי מימש את כל נכסי החברה שיכל לאתר וסילק את החובות לנושים במידת האפשר, יגיע הפירוק לקצו. בית המשפט, לאחר שראה שפורקו עסקי החברה כליל, יתן צו (שישלח גם אל רשם החברות) המורה על חיסול החברה, ובכך יסתיים קיומה.

לאחר שחברה חוסלה, אין עוד אפשרות לתבוע אותה. עם זאת, ניתן לבצע הליך של החייאת חברה ("ביטולו של חיסול"). ניתן לפתוח בו על ידי פניה לבית המשפט, מאת המפרק או אדם אחר המעוניין בכך. תוצאתו היא שהחברה חוזרת להיות רשומה כך ש"ניתן לנקוט כל הליך שאפשר היה לנקטו אילולא חוסלה החברה". ביטול חיסול יבוצע, בדרך כלל, כאשר מתגלה נושה חדש (לדוגמה, נושה נזיקי) שלא היה ידוע בזמן הפירוק. גם אם לחברה לא נותרו כלל נכסים (המצב הרגיל בגמר פירוק), ניתן להחיותה ולו כדי לבצע הרמת מסך כלפי בעלי מניותיה. הליך החייאת חברה ניתן לביצוע עד שנתיים מיום החיסול.

חלוקת הנכסים בפירוק השאלה המרכזית והקשה ביותר בדיני הפירוק היא: כיצד ראוי לחלק את נכסי החברה בין נושיה? מראש ידוע, כי נכסי החברה אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושה את סכום החוב המקורי שלו. לכן, כלל הנושים או אחוז ניכר מתוכם יצטרכו לאבד חלק כלשהו מהחוב שלהם, אותו ציפו לקבל מהחברה לפני שהפכה חדלת פרעון. השאלה, האם נושה מסוים יזכה להחזר חובו, חלק ממנו או שמא יאבד את כולו, תלויה בסדר העדיפות של אותו נושה בפירוק.

עקרון העדיפות (המכונה לעיתים "כלל העדיפות המוחלטת") קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים; נכסי החברה יחולקו תחילה לנושים בדרגה הגבוהה ביותר, ולאחר שנפרע חובם של אלו, יעבור המפרק לדרגה הבאה ויחלק להם את חובותיהם, וכן הלאה. אם קופת הפירוק מתרוקנת בשלב כלשהו לפני שמגיעים לאחת הדרגות, הנושים באותה דרגה ומטה לא יקבלו דבר. סדר העדיפות נקבע בדין, כדלהלן

הוצאות פירוק – ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי הפירוק. אלו כוללות את עלות מימושם של נכסי החברה, הוצאות לטובת כונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט ושכר המפרק. ההצדקה למיקומן הגבוה של הוצאות הפירוק בסדר העדיפות היא, שלולא פעולת בית המשפט, הכונס הרשמי והמפרק, ממילא לא היו מקבלים הנושים בדרגות הנמוכות יותר אף חלק מהחובות המגיעים להם. לכן, ראוי להטיל עליהם את מימון הליך הפירוק.

בכדי למנוע מפושטי רגל להמשיך וליצור התחייבויות חדשות נקבע כי חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל חמור כמשמעותו חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעות, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן. חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן. השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט לתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד.

מעמד החייב פושט הרגל הכרזתו של אדם בתור פושט רגל אינה הופכת אותו לפסול דין. בכפוף להוראות מסויימות שבדין, אשר מגבילות את פעולותיו או פוסלות אותן, אין ההכרזה גורעת מכושרו לחוב, אשר ניתן לו מכח אף שפושט הרגל אינו הופך פסול דין ואינו מנוע מליטול התחייבויות, בהתאם לדיני פשיטת הרגל רכושו מוקנה לנאמן, ומשכך אינו יכול למכור נכסיו. זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזקי גוף אינה מוקנית לנאמן. לעומת זאת, זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזק ממוני מוקנית לנאמן.

פרעון החובות

פרעון החובות ייעשה בהתאם לסדר הקדימויות על פי הדין:

ראשית ייפרע הנושה המובטח. נושה מובטח הוא מי שבידו שעבוד על נכס של החייב, או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב.

חובות בדין קדימה – ישנם מספר חובות המוגדרים כחובות בדין קדימה.

המשמעות: הזכאים יקבלו את כספם לפני הנושים הרגילים. בקבוצת הנושים בדין קדימה קיימת הירארכיה פנימית לפי הסדר הבא:

של שנה אחת ותשלום מזונות.

גיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס.

ב. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה.

ג. חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות.

במקרים של פירוק חברה, החברה נמצאת במשבר בה בעלי המניות מתקשים לגייס הון ולכן אין גיוס מימון נדרש לפעילות עסקית שגרתית ובכך נוצר כשל גיוס אשראי. ולכן הנאמן ירצה לגייס אשראי חדש למימון פעולות של החברה לאור מצבה הכושל יכול לגייס אותו רק אם תהיה לו עדיפות על פני נושים קיימים.

עדיפות זאת מתנגשת על בעלי חוב כמו נושים לא מובטחים אבל עקב חיוניותו של הליך זה, הקפאת ההליכים יכולה לשמש כעוגן מרכזי לשם הבטחת המימון המחודש. יש לציין כי במקרים לא מעטים הליכי ההקפאה אינם מסתיימים בפירוק אל ברכישה של החברה על ידי הנאמן לחברה גדולה ליותר או למשקיע חיצוני תוך מחיקת חובות ופריסה של יתרתם.

בכדי למנוע מפושטי רגל להמשיך וליצור התחייבויות חדשות נקבע כי חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל חמור כמשמעותו חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעות, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן. חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן. השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט לתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד.

מעמד החייב פושט הרגל הכרזתו של אדם בתור פושט רגל אינה הופכת אותו לפסול דין. בכפוף להוראות מסויימות שבדין, אשר מגבילות את פעולותיו או פוסלות אותן, אין ההכרזה גורעת מכושרו לחוב, אשר ניתן לו מכח אף שפושט הרגל אינו הופך פסול דין ואינו מנוע מליטול התחייבויות, בהתאם לדיני פשיטת הרגל רכושו מוקנה לנאמן, ומשכך אינו יכול למכור נכסיו. זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזקי גוף אינה מוקנית לנאמן. לעומת זאת, זכות תביעה (או פיצוי) בגין נזק ממוני מוקנית לנאמן.

פרעון החובות

פרעון החובות ייעשה בהתאם לסדר הקדימויות על פי הדין:

ראשית ייפרע הנושה המובטח. נושה מובטח הוא מי שבידו שעבוד על נכס של החייב, או עכבון על נכסי החייב או על חלק מהם בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב.

חובות בדין קדימה – ישנם מספר חובות המוגדרים כחובות בדין קדימה.

המשמעות: הזכאים יקבלו את כספם לפני הנושים הרגילים. בקבוצת הנושים בדין קדימה קיימת הירארכיה פנימית לפי הסדר הבא:

של שנה אחת ותשלום מזונות.

גיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס.

ב. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה.

ג. חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות.

תיקי הוצל"פ לגביית מזונות

תיקי הוצל"פ שהועבו לבירור משפטי לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל

תיקי הוצל"פ שאינם תיקים כספיים כמו למשל תיקי הוצאה לפועל לביצוע משכנתא או משכון

תביעות בית משפט בעניינים כספיים

חובות שלא נגבים באמצעות הליכי הוצאה לפועל , כמו חובות הנגבים על פי פקודת המסים (גביה)

להבדיל מהליך פשיטת רגל המאפשר הסדרת קשת רחבה יותר של סוגי חובות במסגרת איחוד תיקים לא יזכה החייב בשלב כלשהו להפטר שמשמעותו מחיקת חובות ויצטרך לפרוע את כל החוב הכלול במסגרת איחוד התיקים.

כך, למשל, פנסיונר ללא נכסים המתקיים מקצת זקנה של הביטוח הלאומי ומצוי באיחוד תיקים כשהיקף חובותיו מגיעה לכדי 500,000 ש"ח עלול להישאר חייב כל ימי חייו ולעולם לא להיפטר מחובו.