פירוק חברה

נמצאים בקריסה כלכלית ומגלים כי אתם מנהלים עסק נופל? במאמר זה נגלה את התהליך המתרחש כאשר החובות לנושים השונים הצטברו ואתם מתלבטים האם לוותר ולהגיש בקשת פירוק חברה?

מהן הסיבות להגשת בקשת פירוק חברה?

פירוק עסקים מתבצע בדרך כלל כאשר לחברה יש חובות שאינה יכולה לשלם. היא יכולה להיות חייבת לנושה אחד או לכמה נושים. תהליך זה נועד לאפשר לכונס הנכסים לאגד את סך ההתחייבויות של החברה מול הנכסים שניתן לממש על מנת להחזיר התחייבויות אלה. בדרך כלל, סדר הנושים יקבע על פי הערבויות שנתנה החברה לכל אחד מהם ולא על בסיס סכום החוב עצמו. חשוב לדעת כי כל חוב העולה על חמישה שקלים ניתן להכניס להסדר הנושים.

כיצד מתבצע תהליך פירוק חברה?

פירוק חברה אינו מתבצע בשלב אחד, אלא מדובר בתהליך שאורך מספר חודשים ועשוי לארוך גם שנים במידה ויש התנגדות לפירוק זה. אלה השלבים בהם ניתקל בדרך כלל כאשר חברה בנפילה מתחילה תהליך משפטי של

פירוק חברות

הגשת בקשת פירוק לבית המשפט לאחר שנוכחתם לדעת כי אין אפשרות לשקם את החברה ויש לפרקה, אתם יכולים להגיש בקשת פירוק לבית המשפט. בקשה זו מוגשת לבית המשפט המחוזי במחוז שבו רשומה החברה בישראל. אם לחברה מספר סניפים הבקשה תוגש לפי הכתובת של הסניף הראשי.

בשלב זה בית המשפט בוחן האם קיימת הצדקה ממשית לבקשת הפירוק? והאם לא ניתן לגבות את החובות בדרך אחרת? כמו: מימוש חלק מנכסי החברה או מכירה של החברה למשקיע. פעמים רבות אנו רואים בתקשורת מקרים של חברות שכמעט והגיעו לפירוק אך בסופו של דבר חלק מהנושים הסכימו לפשרה והסתפקו בחלק קטן מהחוב על מנת שהחברה תוכל להמשיך ולהתקיים. לכן, לפני ביצוע הליך פירוק מומלץ להתייעץ עם עו"ד פירוק חברות ועסקים ולבדוק האם כדאי להתחיל בתהליך?

בחינת העילות לפירוק

בשלב הדיון, בית המשפט בוחן אם מתקיימת אחת מארבע עילות לפירוק:
העילה הראשונה והנפוצה מכולן היא - חובות שהעסק אינו יכול לעמוד בהן.
העילה השניה היא - חברה שאינה מתפקדת ולמעשה הפסיקה את פעילותה (כמו מפעל טקסטיל שנסגר) או חברה שמעולם לא התחילה בפעילות ממשית לאחר הקמתה.
העילה שלישית היא - החלטה של חברי דירקטוריון החברה (לפחות 75% מהם) בישיבה מסודרת שבה הוחלט לאפשר לבית המשפט לפרק את החברה.
העילה הרביעית היא - פירוק חברה בשל פעילות לא חוקית או פעילות שעשויה לסכן את בטחון ישראל: במקרים נדירים מאד חברה תפורק בשל אופי פעילותה ולא בשל מצבה הפיננסי.

מינוי מפרק זמני

על מנת למנוע מימוש של נכסי החברה על ידי הבעלים על מנת להתחמק מתשלום החובות, בית המשפט עשוי למנות מפרק זמני. אדם זה אחראי על רישומי הוראת אזהרה לנכסים בבעלות החברה וכן על תכנון הנכסים שניתן יהיה לממש אם בקשת הפירוק תאושר.

בשלב זה, לעתים, יוחלט על ביצוע הקפאת הליכים על מנת לאפשר לחברה לנסות ולמצוא פתרונות אחרים לפני פירוקה הסופי. לעתים, בעלי החברה מוכנים לשלם חלק מחובות החברה בתמורה למחיקה של חובות נוספים או מגיעים להסדר תשלומים בו הם מתחייבים לשלם חלק נכבד מחובותיהם לאורך זמן.

אפשרויות אלה רלוונטיות במיוחד כאשר החברה עדיין מייצרת ומוכרת וקיים סיכוי שעם תוכנית הבראה מתאימה, ניתן יהיה להשיב את מצבה הפיננסי למסלול.

מתן צו פירוק

בשלב הבא של פירוק עסקים ניתן צו פירוק. מאותו הזמן יתבצע עיכוב של כל הליכי הגבייה של נושים הדורשים את כספם בחזרה. אם נפתחו תיקי הוצאה לפועל, למשל, לא ניתן יהיה להתחיל תהליך גבייה על הפירוק הרשמי. כמו כן, נושים לא יוכלו לתבוע את החברה או להוציא ממנה נכסים עד שיוחלט כיצד התמורה של מימוש נכסים אלה תחולק בין הנושים השונים?

בחינת התהליך על ידי כונס הנכסים

היות ותהליך הפירוק כרוך בדרך כלל בהפסד כספי של הנושים, כונס הנכסים בוחן את מצבה הכלכלי של החברה בצורה אובייקטיבית וכן מנסה לעמוד על הסיבות השונות לכשלונה. בשלב זה יתכן והכונס יצהיר כי הדרך בה הוקמה ופורקה החברה נעשתה שלא בתום לב ונועדה לגזול מהספקים או המשקיעים בחברה את כספם. במידה וטענה כזו הועלתה יתכן ותפתח חקירה.בשלב זה כונס הנכסים הרשמי (לא הזמני) מעביר את המלצותיו לבית המשפט אשר ברוב המקרים פועל על פיהן. הכונס הרשמי פועל גם לכינוס אסיפות של נושים ושל בעלי מניות על מנת שאלו יציעו מועמד לתפקיד המפרק הקבוע.

מינוי המפרק הקבוע

כעת, לאחר שהתקבלה ההחלטה על פירוק ימונה מפרק קבוע. החלטה בדבר זהות המפרק מתקבלת על ידי בית המשפט. זה יכול לבחור במועמד שהציעו הנושים או בעלי המניות או למנות אדם אחר לתפקיד המפרק הקבוע (גם כונס הנכסים הרשמי יכול להתמנות לתפקיד זה). עם מינוי המפרק הקבוע, מגיעים ללב-לבו של הליך הפירוק: השלב בו, מצד אחד, מכנסים את נכסי החברה על מנת להגדיל את קופת הפירוק ככל הניתן ומצד שני, מעבירים לנושים את הסכומים שהם זכאים להם.

פירוק החברה

כעת מתחיל תהליך פירוק החברה בפועל. בהקשר זה חשוב לציין כי אם מדובר בפירוקים של חברות גדולות, שלב זה יכול להימשך שנים רבות. במהלך הפירוק, החברה מוסיפה להתקיים בתור אישיות משפטית נפרדת. ההנהלה הבכירה של החברה (הדירקטוריון והמנכ"ל) אינם פועלים עוד ומוחלפים על ידי המפרק. האסיפה הכללית של בעלי המניות ממשיכה להתקיים, אם כי החלטותיה מוגבלות כעת לנושאים הקשורים בפירוק. בנוסף, בית המשפט רשאי למנות ועדת ביקורת, שתפקידה לפקח על המפרק וכן לסייע לו בעבודתו. כל עוד חברה נמצאת בפירוק, יש לציין את דבר ההליך לצד שמה: "... בע"מ (בפירוק)".

החברה מתפרקת? זה הזמן לפנות אלינו ,עו"ד דודי לוי מתמחה בפירוק חברות ועסקים גדולים משנת 2000 בהצלחה רבה , נשמח לייעץ לכם ללא התחייבות וסודיות מוחלטת.

מה ההבדל בין פירוק חברה בע"מ ופירוק שותפות?"

בשל ההבדלים הקיימים בין התאגדות חברה בע"מ לבין שותפות, גם הליכי הפירוק שונים מעט בשתי צורות ההתאגדות הללו. התאגדות כחברה בע"מ כוללת את רישום החברה במרשמי רשם החברות, כאשר החברה מקבלת מעמד של ישות משפטית העומדת בפני עצמה ונפרדת מבעלי החברה. כלומר, אם לדוגמה החברה צוברת חובות, בעלי המניות לא יחויבו באופן אישי בחובותיה, וכדי לחייב אותם יש לבצע הליך הרמת מסך. לעומת זאת, כאשר שותפים מחליטים להקים שותפות, הליך הקמתה פשוט יותר מבחינה פרוצדורלית ובירוקרטית, אולם מצד שני צורת ההתאגדות כשותפות אינה מעניקה לבעלי השותפות את ההגנה המשפטית הניתנת לבעלי חברה באמצעות מסך ההתאגדות, כך שהשותפים בהחלט יכולים להיות מחויבים באופן אישי בחובות שנצברו בשותפות. מבחינת הליכי הפירוק, הליך פירוק חברה סבוך יותר, ארוך יותר, יקר יותר ומורכב יותר באופן משמעותי מהליך של פירוק שותפות. אך עם זאת, מאחר שאין הפרדה בשותפות בין רכוש השותפות לרכושם האישי של השותפים בה, חובותיה של השותפות הם למעשה חובות השותפים.
מעמד הנושים

יש לציין כי במציאות הנוכחית בפירוק שותפויות, מתקיימות בעיות משמעותיות, המאפשרות לשותפים התחמקות מחובות ויצירת מניפולציה בהליכי הפירוק ביתר קלות. גם האפשרות לבקש לפי הפקודה פירוק רק בידי שותף והבעייתיות הנוצרת לנושים במרדף אחרי השותפים במקום ניהול הליך ראשי ומסודר במסגרת הפירוק ועל ידי המפרק, כמו גם היווצרות העדפת ואפליית נושים בשל היעדר עיכוב הליכים וקיומו של מירוץ זמן ותביעות, מהווים כשלים מרכזיים עליהם יש לתת את הדעת. בעיה נוספת, כפי שהוזכר, היא כי לכאורה לנושים אין את הזכות לפי הוראות סעיף 45 לפקודת השותפויות לבקש את פירוק השותפות כשהיא מתנהלת בהפסד או כשישנן סיבות מוצדקות אחרות לבקשה כזו. גם עניין זה טעון התייחסות וטיפול וראוי לשאול מדוע לא תהיה לכל אדם העלול להיפגע מהמשך קיומה של השותפות הזכות לבקש את פירוקה ומדוע לא יהיה מסלול דיוני אחד לטיפול בשותפות הלוקה בעסקיה.
המלצה לפעולה

מומלץ לבטל את סדר החלוקה במסגרת סעיף 51 לפקודת השותפויות, בהיותו נוגד את הסדר הנוהג על פי דיני פירוק החברות ופשיטת הרגל, או לכל הפחות התאמת הסעיף כך שלא ייווצרו סתירות בין דינים שונים, אשר יסרבלו את פירוק השותפות עוד יותר ויגרמו לחוסר ודאות רב יותר בהליך פירוקה. פעולה זו גם תסייע לתקן עוולות אפשריים כלפי נושים מסוגים שונים. מומלץ להעביר את הליכי פירוק השותפות ולפחות את פירוק השותפות חדלת הפרעון להליך דיוני של פש"ר על כל דרישותיו ומרכיביו. זאת לשם האחדה של הסיטואציות, הדמויות המעורבות והדין הנוהג בפירוקים אלו. לבסוף, מומלץ על מעורבות מוגברת של הכנ"ר בהליכי פירוק שותפויות המתנהלות בהפסד והגברת הפיקוח המוסדי על הליכי פירוק אלו. הדבר יביא לדעתי לפתרון מספר מהבעיות כפי שהוצגו לעיל וישמש לייעול תהליך והליך הפירוק כולו.