ביטול פשיטת רגל 

​שיקולים לביטול הליך פשיטת רגל שננקט לבקשת החייב

 

​החובה המוטלת על חייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות - התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, לאחר פתיחת הליכי הכינוס.

 

דרישת תום הלב בשלב יצירת החובות עשויה לשלול מתן הכרזת פשיטת רגל, בפרט אם חובות החייב נוצרו בדרך שיש בה פגיעה מהותית בתקנת הציבור.

כדי שחייב יחשב תם לב, עליו להישמר במהלך יצירת חובותיו מביצוע עבירות על החוק, ובכלל זה עבירות המופנות כלפי נושיו. הימנעות שיטתית מביצוע פסקי דין על ידי החייב עלולה אף היא להביא לסיכול בקשתו. הוא הדין אם מתברר כי חוב של חייב נצבר תוך בצוע פעולות הונאה ותרמית (ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי). במקרה אחר נקבע, אף בלא שהוגש כתב אישום, כי חובות שנוצרו במהלך ניהול עסקי זנות עולים כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור, ומצדיקים דחייתה של בקשה לפתוח בהליכי פשיטת רגל (ענין בנבנישתי). חייב שאינו תם לב אינו זכאי לשמיטת חובותיו בהליך פשיטת רגל.